רש"ש על בבא מציעא צ״ז

1 רש"י ד"ה בבעלים. שהיה מסייעם כו'. כצ"ל:

2 במשנה שכר אחת ושאל א'. ברי"ף ורא"ש וכן בירושלמי הגי' בהפך ונכון וכ"מ בפרש"י:

3 תד"ה ביום. ואור"י דמיירי כשמאמינו המשאיל כו' א"נ כו' כשהמשאיל יודע כו'. לכאורה מלישנא דמתניתין מוכח כן דברישא תני המשאיל אומר שאולה מתה כו' משמע דמודה שמתה ומציעתא נמי באומר איני יודע היינו אם שכורה אם שאולה אבל במיתה מודה דומיא דא"י דשוכר דרישא וכה"ג דקדק הנ"י מלשון ומתה:

4 גמרא כדאר"נ כגון שיש עסק כו'. ל"י היכא עיקר אמירתו:

5 תד"ה והלה הא'. וא"ת כו' אמאי איצטריך כו'. להועי"ל שכתבו לעיל בד"ה ביום טובא אשמעינן דאין מגלגלין בתביעת שמא:

6 בא"ד א"נ דברי דמשאיל עדיף כו'. עי' מהר"ם ויש להוסיף עוד מטעם דאמרינן בשבועות סוף ד"מ חזקה אין אדם תובע אא"כ יש לו עליו אדרבה כו' אישתמוטי כו' ע"ש:

7 תד"ה והלה הב'. ומ"מ פריך שפיר כו'. בתור"ע אות ס"ז הביא את דברי הנ"י שפי' דהא דקתני שאלה חצי היום ושכרה כו' משתמע נמי דחצי הא' מן היום בשכירות והב' בשאילה ומזה הוא הפירכא והקשה עליו דא"כ חזקת חי דבהמה מסייעא לברי דמשאיל ובכזה אפי' לר"נ חייב כדאיתא בכתובות יב ב והנה אם נאמר כדעת הט"ז ביו"ד סי' שצ"ז דבמיתה כיון דעומדת לכך אמרינן הרי מתה לפנינו ולא מוקמינן אחזקת חי לק"מ אמנם בתוס' לקמן ק ד"ה הא מני מוכח דל"ל סברא זו שכתבו דמוקמינן אחזקת חי ומעוברת אע"ג דהשתא מתה וילדה ועומדת לכך וכבר הזכירם הנקה"כ שם: